תעבורה אחזקות בע"מ ואח' נ' עיריית אשדוד

החלטה

המבקשת מבקשת להעמיד את ההליכים בתיק זה עד הכרעה בהליך אחר המתנהל בין הצדדים.

רקע

המשיבות הגישו את התובענה בתיק הנוכחי בבקשה שבית המשפט יצהיר כי העונשים בגין 1,815 דוחות חניה (להלן: "הדוחות") התיישנו.

במקביל, ביקשו המשיבות בע"א 8165-02-11 (להלן: "ההליך הפלילי"), לקבוע כי העבירות נושא הדוחות התיישנו. בקשת המבקשות בהליך הפלילי נדחתה על הסף והן הגישו ערעור על כך בעפ"א 35057-08-12 (להלן: "הערעור"). טרם ניתנה החלטה בערעור.

המבקשת (להלן: "העירייה") מבקשת להעמיד את ההליכים בתיק זה עד הכרעה בהליך הפלילי ו/או עד למתן החלטה בערעור. העירייה ציינה כי ביום 22.3.12 דחה כב' השופט עידו כפכפי (אשר טיפל בתיק לפני שהוא הועבר לטיפולי), בקשה דומה קודמת שלה.

המשיבות מתנגדות לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

בהחלטתי מיום 30.8.12, פירטתי את שני השלבים ביחס לעבירת קנס:

השלב הפלילי: עבירת קנס מתיישנת אלא אם נשלחת הודעת תשלום קנס (להלן: "הודעה") תוך שנה מיום ביצוע העבירה [סעיפים 9 ו- 225א' חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, להלן: "חסד"פ"]. אם נשלחת הודעה במועד, רשאי מי שנמסרה לו ההודעה להגיש בקשה לביטול תוך 30 יום או להודיע תוך 90 יום מיום שהומצאה לו ההודעה, שברצונו להישפט, שאם לא כן, עליו לשלם את הקנס [סעיף 229(א) של חסד"פ]. בתום המועדים הנ"ל, רואים את מי שנמסרה לו ההודעה כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעה [חסד"פ, סעיף 229(ח2)].

השלב האזרחי: העונש אשר נגזר בשלב הפלילי מתיישן תוך 3 שנים מיום שפסק הדין הפלילי נעשה חלוט או מיום שנפסק ביצועו, לפי המאוחר [חסד"פ, סעיף 10]. כדי לאפס את מרוץ ההתיישנות, די לשלוח דרישה חדשה לתשלום קנס (להלן: "דרישה") [בג"ץ 7281/09 שרגא רוזנבאום נ' עיריית הרצליה].

דיון

בהליך הפלילי מוסמך בית המשפט לבחון את השלב הפלילי ובהליך שבפני, עלי לבחון את השלב האזרחי. כלומר, בהליך הנוכחי עליי לקבוע אם חלפו 3 שנים מיום שפסק הדין הפלילי נעשו חלוט או מיום שנפסק ביצועו.

בניגוד לטענת העירייה, לא יכולה להיות סתירה בתוצאות שני ההליכים. אם ייקבע בהליך הפלילי שהעבירה מושא דוח מסוים התיישנה, הרי שאין חשיבות להליך הנוכחי, משום שאם מתיישנת העבירה, לא קיים קנס אותו רשאית העירייה לגבות. אם ייפסק בהליך הפלילי לגבי דוח מסוים שהעבירה לא התיישנה, הרי שאם ייפסק שהעונש התיישן, לא רשאית העירייה לפעול לגביית הקנס ואילו אם ייפסק שהעונש לא התיישן, על המשיבות לשלם את הקנס.

העירייה סבורה שאם ייקבע בהליך הפלילי שהעבירה התיישנה ובהליך האזרחי שהעונש לא התיישן, תיווצר סתירה בין שני ההליכים (סעיף 11 לתשובת העירייה לתשובת המשיבות). אינני מקבל את דעתן של המבקשות ואינני סבור שבמקרה כזה קיים קושי כלשהו. אם ייקבע שדוח מסוים בטל, הרי שלא קיים עונש אותו רשאית העירייה לגבות ועל כן אין שום חשיבות לשאלה אם העונש (שלא קיים) התיישן אם לאו. לכן, במקרה כזה המשיבות אינן חייבות בתשלום הדוח.

לעומת זאת, קיימת נקודת השקה בין שני ההליכים אשר לגביה עלולה להתקבל הכרעה עובדתית סותרת- ביחס לכל דוח יש לקבוע את מועד משלוח ההודעה. בהליך הפלילי- על מנת לבדוק אם ההודעה נשלחה בטרם התיישנה העבירה, ובהליך האזרחי- על מנת לקבוע את המועד בו הפך פסק הדין הפלילי לחלוט, ממנו מתחיל מרוץ התיישנות העונש.

יש גם צדק בטענת העירייה שהמשיבות נקטו הליך שיכול להיות שהוא מיותר, שהרי אם ייקבע בהליך הפלילי שעבירה התיישנה, אין חשיבות לתוצאות ההליך שבפניי.

למרות האמור, אינני סבור שנכון לעכב את המשך שמיעת התיק הנוכחי. אם יידחה הערעור שהוגש בהליך הפלילי, הרי שיהיה צורך לקיים את ההליך הנוכחי. לעומת זאת, אם יתקבל הערעור, למיטב הבנתי משמעות ההחלטה תהיה להשיב את ההליך הפלילי לבית משפט השלום, אשר יאלץ לבחון את התיישנות העבירה לגבי כל דוח ודוח, הליך שעלול להמשך זמן רב. במקרה כזה לא ניתן לעכב את ההליך הנוכחי, אשר הוגש בשנת 2011, עד אשר יסתיים ההליך הפלילי. כלומר, כך או כך אין זה נכון לעכב את שמיעת התיק הנוכחי.

יוער שנראה שעלול להיות קושי למשיבות בעניין מועד משלוח ההודעה. משמעות הטענה שהעונש התיישן היא שחלפו 3 שנים מיום שפסק הדין הפלילי נעשה חלוט או מיום שנפסק ביצועו, לפי המאוחר. על מנת שפסק הדין הפלילי יהפוך לחלוט, חייבת להישלח הודעה כדין. כלומר, אם תתקבל טענת המשיבות שההודעות לא נשלחו אליהן כדין, משמעות הדבר היא שמרוץ ההתיישנות לא החל והעונש לא התיישן (ובהליך זה, אינני מוסמך לקבוע שהעבירה התיישנה, ע"א 8080/99 נפתלי וקס נ' עירית תל אביב, 5.12.2005).